בתביעות נזיקין קיים כלל אצבע חשוב, שקבוע בחוק ובפסיקה, והוא הקשר הסיבתי ובקצרה קש"ס. השאלה המהותית אותה בוחנים בכל תיק נזיקין, האם קיים קשר סיבתי. ויוסבר: היה ונגרם נזק והיה והייתה תאונה או טיפול רשלני, או תאונת דרכים, השאלה המהותית הינה האם קיים קשר בין אותו מקרה לנזק שנגרם.
רק אם מתברר שקיים קשר סיבתי (לא תמיד פשוט להוכחה), ניתן לעבור לשלב שאלת הנכות והפיצוי. כמובן שתובע יטען להתקיימות קש"ס ונתבע יטען להיעדר קש"ס. לכך נדרש בית המשפט, אך לרוב צדדים יעדיפו לקנות סיכון ולסגור את התיק בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט. בכך נמנעים הצדדים מניהול משפטי ארוך ומייגע, שניהולו כרוך בעלויות גבוהות וסופו לא תמיד צפוי.
רשלנות רפואית.
האם מתקיימת רשלנות רפואית?
לעיתים נראה לנו שפעולה או חוסר פעולה של רופא או מוסד רפואי מהווה רשלנות רפואית, אולם לא תמיד כך הדבר. על מנת לענות על השאלה האם באמת התרחשה רשלנות רפואית, יש צורך להיעזר בשירותיו של רופא מומחה בתחום הספציפי שעליו מדובר. אותו רופא מומחה יערוך בדיקה של כל הנסיבות שסבבו את המקרה, יבדוק את הנפגע, יקרא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ויגיע למסקנה האם באמת ההתנהלות הנדונה מהווה רשלנות רפואית או לא. רק כאשר ניתן יהיה לקבל חוות דעת מרופא מומחה, הקובע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, ניתן יהיה להמשיך ולברר את האפשרות להגשת התביעה.
האם נגרם נזק ממשי כתוצאה מאותה רשלנות רפואית?
בכדי לבחון את כדאיות הגשת התביעה. לעיתים אנו נתקלים במקרים בהם למרות שהתרחשה רשלנות רפואית ברורה, לא נגרם בעקבותיה כל נזק או שנגרם נזק מזערי בלבד אשר חלף לאחר תקופה קצרה. במקרים בהם ניתן להוכיח שנגרם נזק גופני ממשי אשר ניתן להעריך באחוזי נכות לצמיתות, בעקבות אותה רשלנות רפואית, קרוב לוודאי שיהיה זה כדאי לתבוע פיצויים. אולם, לעומת זאת, במקרים בהם לא נגרם כל נזק או שהנזק שנגרם הינו מזערי בלבד ולא מתבטא בנכות לצמיתות, קרוב לוודאי שהגשת תביעה לא תהיה צעד כדאי מבחינה כלכלית.
